יום הולדת של ביקיני

 

 

 

יום הולדת של ביקיני

בתחילת יולי חגגו יום הולדת לא שגרתי אם לא בכל העולם – אז לפחות בעולם האפנה.

לפני כ-65 שנה, הציג לואי ריאר בפני הציבור את בגד הים המחולק הקטן הראשון.

ארבעה משולשים של בד שהיו מחוברים באמצעות חוטים, עוררו סנסציה וישר הוכרזו כמשהו מעבר לגבולות של צניעות וטעם טוב. זה מעניין, שאת השם "ביקיני" הדגם החדש קיבל על שם של אי האלמוגים ביקיני באוקיינוס השקט, שמעליו זמן קצר לפני המצגת עשתה ארה"ב ניסוי של פיצוץ גרעיני.

בגד ים בסגנון זה באמת היה כמו פצצה בעולם האפנה. עם זאת, הפצצה הייתה בהשהיה: העניין הוא שבחופים רבים בצרפת, איטליה וספרד חל איסור על ביקיני עד אמצע שנות החמישים. הוותיקן גינה את הלבוש הזה, וחשב אותו ללא מוסרי. קולנוע שינה את המצב. בסרט של רוג'ר ואדים בשנת 1956, הופיעה בביקיני בריז'יט בארדו , אשר באותם השנים הייתה מן סמל סקס באירופה – בדיוק כמו מרילין מונרו באמריקה.

לאחר פרסום כזה כבר לא נשארו מחסומים בדרך של הביקיני. נשים לבושות בבגדי ים משני חלקים הסתכלו מהפוסטרים, ואחר כך הפך הביקיני למדי ספורט רשמיים של כדורעף חופים ותחרויות פיתוח גוף.

ובינתיים, ניתן לראות דמות של אישה שלבושה במשהו שדומה לבגד ים משני חלקים על פסיפס רומי של המאה ה 4. זה מאמת את העובדה שכל דבר חדש באופנה – זה דבר ישן שכבר נשכח.

עם זאת, כמה איסורים הקשורים לביקיני מופיעים גם היום. הרשויות של גואה, למשל, אסרו לצלם בפוסטרים בחורות בביקיני. לדברי הרשויות המקומיות, זה יוצר תדמית שגויה למדינה – כאילו שזה מקום לתיירות מין.
מעניין לציין, שהשטח הכולל של הבד ששימש לתפירת הביקיני הראשונים היה יותר מ-70 סנטימטרים רבועים. לאופנה של היום קשה להעלות דבר כזה על הדעת.

המראה של בגד הים הנפרד משתנה כל הזמן, בגלל שהאופנה כל הזמן משתנה. החלק העליון של הביקיני – כבר לא חייב להיות שני משולשים על חבלים. זו יכולה להיות פיסת בד, חזייה או חזיית ספורט. החלק התחתון גם משתנה ויש ממה לבחור. והיום, אף אחד לא יגרש בחורה בביקיני הכי נועז מחוף הים. אבל עם זאת, כדאי לזכור את כללי הנימוס, אשר אומרים שבגד ים לובשים רק בחוף הים.